חבורה של מטומטמים

בקרוב מתרחש פסטיבל אייקון השנתי. פסטיבל אייקון ששנים היה הכנס הגדול ביותר של חנונים. השנה הם התפצלו ל76 פסטיבלים שונים. כולם, במפתיע, או שלא, באותו איזור. עד כאן העובדות. עכשיו מה שהבנתי מהסיפורים, ומי שמתויג מוזמן להגיד לי אם אכן כך הדברים: פעם היה פסטיבל אחד, והמארגנים היו האגודה, העמותה, עוד אגודה ועוד איזו עמותה. ואז, התחילו הריבים, ואלה טענו שצריך אירועים יותר פופולריים כדי להביא עוד קהל, וההם טענו שהפסטיבלים הם בשביל הגרעין הקשה, כדי שיהיה לו ארועי קהילה, ואז הגיעו החבר'ה של משחקי תפקידים, שהם בכלל, אפילו בקהילה החנונית נחשבים לתחתית הסולם, רק אחד מעל הרוסים שמשחקים עם חרבות מעץ בברכה של הטכניון. והם רבו, היו קצת מכות והחליטו לפצל את הפסטיבל למליון ארועים שונים. שלושה ליתר דיוק. כל אחד, או לפחות שניים מהם, קוראים לעצמם פסטיבל אייקון. לא יודע מי המקורי ומי השאיל את השם, ובכלל, בטח בסוף אחד יתבע את השני.

בכל מקרה, זה מה ששמעתי, ואני אשמח אם תסבירו לי שזה לא ככה

אבל אם דווקא נכון, אז זה מה שיש לי להגיד:

אתם חבורה של מטומטמים!

קהילה כל כך קטנה. גרעין קשה של אולי 150 איש, ועוד 1000 איש במעגלים החיצוניים. זה כולכם "נגד" העולם. אין פה מקום לתככים פנימיים, כי אתם כל כך הרבה יותר קטנים. צריך לעבוד יחד. לקדם, להשקיע, להפיץ, לפרסם. ומה עכשיו? במקום ארוע מרכזי בכל ערב, נקבל שלושה. ומי שרוצה לראות שניים מהם, שיבחר, כי אתם עסוקים מדי בלריב למי יש יותר גדול. זה כמעט כמו מלחמות הרייטינג בארה"ב. אבל אתם לא אנביסי, אתם לא סיביאס, לא פוקס, וגם את התכנים שלכם אי אפשר להוריד בבוקר למחרת באינטרנט. הייתם עסוקים מדי במלחמות אגו ששכחתם שיש אנשים שמשלמים כסף טוב (ולדעתי גם מוגזם אבל זה למקום אחר), כדי לקבל את התכנים האלה. אבל אתם רבים בינכם, גונבים חצי מהאיכות לאנשים שבאמת צמאים לזה, רק כדי שתוכלו להגיד, שאצלכם יש את המדע בדיוני האמיתי, וכל השאר הם רק מחללי קודש שלא יודעים את הדרך האמיתית ל המד"ב.

מזכיר לי את ה"קרבות" בין מעריצי קומיקס וירקות למעריצי קומיקזה בפסטיבלי הקומיקס השנתיים. ובזמן שאחד אומר לשני "בקומיקס וירקות יש יותר אוירה" והשני צועק עליו חזרה ש"בקומיקזה יש יותר חברתיות" (ומי בכלל מגדיר מה זה יותר על שני מושגים מופשטים כאלה?), עומדים להם בעלי החנויות מהצד, מדברים. הם לא חברים הכי טובים אולי, אבל מדברים, בנימוס, מצחקקים לפעמים, אפילו מסתכלים על הסחורה. ומי נשאר, בצד, לריב? ילדים בני 13 שמחלקים את עצמם לשתי חבורות עם עימותי אגו קטנוניים, במקום להתאחד ולהפיץ את הנושא שהם כל כך אוהבים, בארץ שזה כל כך חסר לה.

אז נפלתם לרמה של ילדים בני 13, אני מקווה שאתם מרוצים...